יקר מזהב? הנתון שהתברר כשגוי

דלג לתוכן העמוד

בתוך מכרה קירובסקי, עמוק בהרי חיביני שבצפון רוסיה, כורים עובדים כבר עשרות שנים בחיפוש אחר משאבי טבע. השכבות שם ידועות היטב ותועדו שוב ושוב, אבל לפני זמן קצר נתקל צוות מדענים בדגימה שהצריכה בדיקה מדוקדקת במיוחד. בטח גם אתם שאלתם איך בכלל מפספסים אבן שלמה במכרה שנחפר במשך עשרות שנים? התשובה, כפי שהתבררה בדיעבד, פחות דרמטית ממה שהכותרות הראשונות תיארו.

את המחקר ביצע צוות משולב שכלל חוקרים מהמרכז המדעי של קולה שבאקדמיה הרוסית למדעים ומאוניברסיטת סנט פטרבורג הממלכתית. שלושה גופים, שלוש התמחויות שונות, ומטרה משותפת אחת: לפענח את המבנה הגבישי המורכב של הדגימה שבידיהם. גם אנחנו, כשקראנו על הצוות המשולב הזה, התרשמנו כמה מוחות מדעיים היה צריך לגייס בשביל לפענח גביש קטן אחד.

אלא שכאן בדיוק טעו כלי התקשורת הראשונים שדיווחו על הסיפור. ההודעה הרשמית שיצאה ממשרד המדע וההשכלה הגבוהה הרוסי עסקה בפענוח מבנה גבישי של מינרל שמוכר למדע כבר יותר ממאה שנה, ולא בגילוי חומר חדש לחלוטין. מנכ"ל המרכז המדעי של קולה, סרגיי קריבוביצ'ב, שעמד בראש המחקר, יצא בהצהרה חד-משמעית לאחר שהסיפור התפוצץ ברשת: "זה שטויות מוחלטות. אנחנו לא יכולים לקבוע מחיר ואין לנו שום כוונה להעריך כלכלית את המינרל הזה. לצערנו זהו עיוות של מקורות משניים." אתר בדיקת העובדות הרוסי Lapsha Media, בשיתוף עם סוכנות הידיעות TASS, בחן את הפרסום מול ההודעה המקורית וקבע חד וחלק: מדובר בפייק.

סודות כימיים בגביש ורוד – אבל לא מינרל חדש

על מנת להבין מה בכל זאת נמצא, צריך להכיר קודם את האשקרופטין הקלאסי, אבן ורדרדה ושקופה, שביר למגע, שהתגלתה לראשונה בגרינלנד עוד ב-1924 ונמצאה מאז גם בקנדה ובאיטליה. גם הוא, כשלעצמו, נחשב לאבן נדירה מאוד. הדגימה שנמצאה בחיביני נראית לעין דומה לו להפליא, ואכן, החוקרים כינו אותה בשם עבודה, "קולה אשקרופטין", צירוף של מיקום הגילוי לבין הדמיון למינרל הוותיק.

מנהרת כרייה עמוקה תת-קרקעית בהרי חיביני ברוסיה עם שכבות סלע צבעוניות וציוד קידוח
מעמקי מכרה קירובסקי בהרי חיביני: המקום שבו נחשפו שכבות סלע נדירות ומינרל חדש ששווה יותר מזהב.

בתוך הגביש הרוסי אכן התגלה איטריום, חומר נדיר שנמצא בכמויות קטנות מאוד בטבע ומשמש כיום בתעשיות מתקדמות כמו מכשירי אלקטרוניקה וטכנולוגיות לייזר, לצד סידן, מנגן ופלואור. הדגימות עצמן היו זעירות במיוחד: עשרות גבישי מחט שאורכם לא עולה על 0.2 מ"מ. מה שבאמת הפתיע את הצוות היה לא ההרכב הכימי כשלעצמו, אלא המבנה הגבישי: צינורות סיליקט חלולים בקוטר של כ-2 ננומטר בלבד, אחד המבנים המורכבים ביותר שתועדו אי פעם בתחום.

וכאן חשוב לדייק: קריבוביצ'ב עצמו ציין שעדיין לא ברור אם הדגימה מחיביני זהה לחלוטין לאשקרופטין הגרינלנדי, אם מדובר בזן שלו, או שמא במין עצמאי חדש. קביעה רשמית כזו מחייבת אישור של הגוף המוסמך לכך בעולם, האיגוד המינרלוגי הבינלאומי (IMA), אישור שטרם ניתן. כלומר, "מינרל חדש למדע" הוא בשלב הזה עדיין תיאור מוקדם מדי.

לא בכל יום מתגלה מבנה גבישי כזה. באוניברסיטת סנקט פטרבורג, השותפה במחקר, מדגישים שזהו אחד הגילויים המעניינים ביותר שתועדו בשנים האחרונות מבחינת המורכבות המבנית שלו, גם אם לא מדובר בחומר חדש לגמרי. תעלומה שכזו לא נפתרת ביום אחד, וכל בדיקה נוספת מקרבת להבנה מלאה יותר של מה שבאמת נמצא שם.

התגלית הזאת גם מציבה את חצי האי קולה במרכז העניין המדעי מחדש. האזור ידוע כבר עשרות שנים כאחד המקורות העשירים בעולם למינרלים נדירים, וממצא במורכבות כזו, גם אם אינו חדש לגמרי, קורה רק לעיתים רחוקות.

יקר מזהב? הנתון שהתברר כשגוי

והנה הנתון שגרם לכותרת להתפרסם ברחבי העולם, ושבדיעבד התברר כמומצא: הטענה שהשכבה החיצונית של הגביש שווה כ-145 דולר למילימטר, יותר ממחיר הזהב באותו נפח. הטענה הזו, כך התברר, לא הופיעה כלל בטקסט הרשמי של החוקרים. דובר משרד המדע הרוסי אישר בפני אתר החדשות BFM.ru שהמשרד מעולם לא דיווח על "גילוי מינרל יקר חדש".

גביש מינרל קולה אשקרופטין ורדרד ושקוף עם פאות גיאומטריות מורכבות
הגביש הוורדרד שבסופו של דבר לא שווה יותר מזהב: קולה אשקרופטין, הממצא מהרי חיביני ברוסיה שסביבו נוצרה סערה מיותרת.

כבר בזמן אמת היו סימני שאלה: כתבה שפורסמה באתר האוקראיני UNIAN הצביעה על כך שלא הוסבר בדיוק איך חושב המחיר. כעת ברור למה, כי הוא כלל לא חושב על ידי מי שביצע את המחקר. קריבוביצ'ב הדגיש בפירוש: "אנחנו לא יכולים לקבוע מחיר ואין לנו שום כוונה להעריך כלכלית את המינרל הזה". במילים אחרות, אין למינרל הזה שום מחיר שוק, לא 145 דולר למילימטר ולא כל סכום אחר.

אז מה כן שווה בגילוי הזה? לא כסף, אלא ידע. הערך האמיתי, כפי שהחוקרים עצמם מדגישים, הוא מדעי וטכנולוגי: המבנה הננומטרי הייחודי שהתגלה עשוי לסייע בעתיד בפיתוח זרזים לתגובות כימיות, וכן בפיתוח ציוד מגנטי מתקדם. לא שימוש מיידי או רווח כספי, אלא הבנה עמוקה יותר של איך נוצרו התצורות המיוחדות הללו בתוך ההר.

מה דעתך על הכתבה?

תגובות (3)

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

שכל אנושי
שקר וכזב!!!
שטויות שהבינה המלאכותית ממציאה אין כזה מינרל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הזהרו מהבינה המלאכותית, היא ממש אוכלת בכל פה בשכל של האנשים!!!!!!!!!!!!!!!!!
איך המכלול נותן כזה פרסום למגזין שקרי מבוסס כולו בינה מלאכותית!!
מייבין
הסיפור ידוע ומוכר, גם ערוץ 14 ואתר ערוץ 2000 ועוד אתרים כתבו על זה מיד, לפני שדווח ברוסיה שזה הייתה אי הבנה של ההודעה לעיתונות, אכן ממליץ למערכת המגזין לעדכן כאן בתכבה בהתאם.
מייבין
יפה, כבר עודכן, עשו מהלימון לא לימונדה אבל סוג של לימונענע…