המטוס הגדול בעולם שמשגר את העתיד ההיפרסוני
באגדות הערביות, עוף ה"רוק" היה יצור ענקי שהיה מסוגל לשאת פיל בטלפיו. מרקו פולו תיאר אותו בכתביו. סינדבד הימאי נתקל בו בסיפוריו. לא במקרה בחרו מהנדסים בקליפורניה בשם הזה בדיוק למטוס שבנו.
ב-13 באפריל 2019 התגלגל על מסלול נמל האוויר והחלל מוהאבי שבמדבר קליפורניה כלי טיס שלא ראו כמותו מאז ימי הממציא האמריקני הוארד יוז שבנה את "יוז H-4 הרקולס", ועלה לאוויר. שמו: סטראטולאונץ' "רוק". מוטת כנפיו: 117 מטר. כדי לתפוס את הגודל, אורך של רכבת נוסעים טיפוסית בארץ הוא בערך 130 מטרים. 117 מטרים זה כמעט רכבת שלמה או גובה עמוד גשר המיתרים.
מה שהפך את אותה טיסה למרגשת עוד יותר הוא דווקא מה שקדם לה. פול אלן, שותף-מייסד מיקרוסופט שמימן את הפרויקט כולו מכיסו הפרטי, נפטר באוקטובר 2018 חצי שנה לפני שהמטוס שחלם עליו הרים כנפיים לראשונה. הוא לא ראה את זה. אבל המטוס טס.
שני גופים, כנף אחת, עיצוב מהפכני
מה שמבדיל את הרוק מכל מטוס אחר אינו רק גודלו, אלא צורתו. לרוק יש שני גופי מטוס מקבילים, כל אחד באורך 73 מטר, המחוברים זה לזה דרך כנף מרכזית ענקית. המרחק בין שני הגופים עומד על 32 מטר. כשרואים אותו מלמעלה, הוא נראה כמו שני מטוסים שמישהו החליט לחבר אותם בכוח.
הסיבה לעיצוב הזה פרקטית לחלוטין. הכנף המרכזית שבין שני הגופים יוצרת שטח תלייה ענקי, שמתחתיו אפשר לתלות מטענים כבדים מאוד, רקטות, כלי טיס ניסויים, וכל מה שצריך לשגר מגובה. מערכת התלייה שהותקנה על הכנף היא מבנה מורכב ומסיבי, שתכנון האינטגרציה שלו ארך זמן רב, אך ההתקנה הפיזית בפועל הושלמה במהירות יחסית מרשימה.
ששת המנועים מדגם PW4056 פראט אנד וויטני נלקחו ישירות ממטוסי בואינג 747-400 שפורקו. כ-113 טון ממשקל ההמראה הכולל של הרוק מגיעים מרכיבים שאולים מה-747 לא מתוך עצלות הנדסית, אלא מתוך חכמה כלכלית שחסכה עלויות פיתוח עצומות.
לטוס ברוק: לא כוח – עדינות
הטייסים שעפו ברוק מתארים חוויה שאין לה מקבילה. הכנף הישרה בניגוד לכנפיים המסוחפות לאחור האופייניות למטוסי סילון מודרניים מעניקה לו תכונות טיסה ייחודיות שאינן מתאימות לציפיות מכלי טיס בגודל כזה. מהירות הנחיתה שלו נמוכה יחסית לגודלו, ופרופיל הגלישה שלו מצוין.
המאפיין המפתיע ביותר מנקודת מבטם של הטייסים הוא תנועת ה"יאו", סיבוב איטי ושטוח סביב הציר האנכי, שדורשת עדינות רבה יותר מכל מטוס גדול אחר שהכירו. לא כוח, אלא עדינות. דובר החברה אף הבהיר שיש כאן טעות נפוצה: "אנשים חושבים שהטייסים מתמודדים עם כוחות שליטה גבוהים, אבל כל משטחי השליטה מופעלים הידראולית." הטייס לא מרגיש את המשקל. הוא מרגיש את הגודל.
באוקטובר 2019 נרכשה החברה על ידי "סרברוס קפיטל מניג'מנט", חברת השקעות אמריקאית המתמחה ברכישת חברות במצוקה ובהבראתן. תוך 3 חודשים בלבד, הצוות קפץ מ-13 עובדים ל-87. וכיוון החברה? השתנה מן הקצה אל הקצה.
מלוויינים לכלי טיס היפרסוניים
תחת הבעלות החדשה, הרוק קיבל תפקיד שונה לחלוטין. במקום לשגר לוויינים למסלול, הוא הפך לפלטפורמת בדיקות לכלי טיס היפרסוניים, כלומר, כלי טיס שעפים במהירות העולה על 5 פעמים מהירות הקול, מאך 5 ומעלה, שזה כ-6,100 קמ"ש. מהירויות כאלה מקצרות דרמטית מרחקים שבעבר דרשו שעות טיסה ארוכות.
הכלי שפיתחה החברה לצורך זה נקרא טאלון-A, רכב היפרסוני אוטונומי באורך כ-8.5 מטר, שמשתחרר מתחת לכנף הרוק בגובה כ-10,000 מטר, מדליק את מנועיו ומאיץ למהירויות שרוב כלי הנשק המודרניים אינם מגיעים אליהן.
ב-9 במרץ 2024 הגיע הרגע שהחברה עבדה לקראתו שנים. כלי הטיס TA-1 שוחרר מהרוק בגובה של כ-10,600 מטר, הדליק את מנועיו ועלה למהירויות גבוהות הקרובות למאך 5. ד"ר זכרי קרבור, מנכ"ל החברה, אמר לאחר הטיסה: "הגענו למהירויות סופר-סוניות גבוהות המתקרבות למאך 5, ואספנו כמות נתונים עצומה בעלת ערך מדהים ללקוחותינו." אך הנתונים המדויקים חסויים. הלקוחות הם גופי ביטחון אמריקאיים.
56 שנה של פער – נסגרו
מרץ 2025. הרוק ממריא שוב ממדבר מוחאבי, הפעם עם כלי הטיס טאלון-A2 תלוי תחת כנפו. זו לא הטיסה הראשונה של ה-A2, הוא כבר שבר את מחסום מאך 5 בדצמבר 2024. אבל הפעם, אחרי שהשלים את הטיסה ההיפרסונית השנייה שלו, הוא נחת על מסלול הנחיתה בבסיס חיל החלל ונדנברג והושמש לשימוש חוזר. אותו כלי טיס, אחרי שעף פעמיים במהירות היפרסונית, עמד שוב על הקרקע ומוכן לטיסה נוספת.
זה אולי נשמע כמו פרט טכני. אבל הנה ההקשר: הפעם האחרונה שארצות הברית הדגימה כלי טיס לשימוש חוזר שעף במהירות היפרסונית הייתה ב-1968, עם תום תוכנית X-15 של נאס"א. פער של יותר מ-56 שנה. האם מישהו ציפה שהפתרון יגיע דווקא ממטוס שנראה כמו שני מטוסים שנתפרו יחד?
ג'ורג' ראמפורד, מנהל מרכז ניהול משאבי הבדיקה של משרד ההגנה האמריקאי, ניסח את המשמעות ישירות: "הלקחים שנלמדו מקמפיין בדיקות זה יעזרו לנו לצמצם את זמן ההחזרה לכשירות של כלי טיס מחודשים לשבועות." שבועות, לא שנים. זה ההבדל בין ניסוי נדיר לבין יכולת מבצעית אמיתית.
הרוק עצמו ביצע עד כה 25 טיסות. הוא ממשיך לטוס. ובמוחאבי, בתוך אנגר ענק שנבנה במיוחד עבורו, כלי טיס היפרסוניים נוספים מחכים לתורם.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!