האוכל שגדל בלי שדה ובלי פרה: מהפכה שקטה או סכנה?
בפאתי שדה התעופה אל-מכטום שבדובאי, במרחק נסיעה קצרה מהחולות, עומד מבנה ענק בשטח של כ-30,600 מטר רבוע, ואף קרן שמש לא נכנסת אליו. זו "בוסטניקה", מלשון "בוסתן", שנחשבת לחווה האנכית הגדולה בעולם. בכל רגע גדלים בה יותר ממיליון צמחים, בקומות שמונחות זו על גבי זו. רובוטים זורעים וקוטפים, נורות לד חסכוניות מכוונות לסוג האור שהצמח צריך, והמים חוזרים ומסתובבים במעגל סגור. התוצאה: יותר ממיליון ק"ג עלים ירוקים בשנה, בלי חומרי הדברה ועם 95% פחות מים מהרגיל. חלק מהתוצרת מגיע, בין היתר, לטיסות של חברת התעופה אמירייטס.
איך מגדלים בלי אדמה? בשיטה אחת, הידרופוניקה, השורשים טבולים במים עשירים במינרלים. בשיטה אחרת, אירופוניקה, השורשים תלויים באוויר ומקבלים ערפל דק של מים עם חומרי הזנה. חיישנים בודקים כל הזמן את החום, הלחות, עוצמת האור וכמות חומרי ההזנה במים. מערכות מחשב בודקות את הצבע והצורה של העלים, כדי לזהות בזמן שהצמח במצוקה.
והמספרים? מי שמעודדים את השיטה אומרים שמכל מטר רבוע מקבלים הרבה יותר יבול מאשר בחקלאות רגילה, ושצריך הרבה פחות שטח. גם הצורך מובן: הערים בעולם גדלות, והשטח הפנוי לגידול אוכל סביבן הולך ונעלם. זה נשמע כמו פתרון מושלם: במקום להרחיב שטחים, פשוט בונים כלפי מעלה, קומה אחר קומה. אז איפה הבעיה?
החשבון החשמלי של החקלאות האנכית
בעיקר בחשמל. לפי סקירה מ-2025, חווה אנכית צורכת 200 עד 300 קוט״ש למ״ר בשנה, לעומת 10 עד 20 בחקלאות רגילה. בבלוג מקצועי של הענף נכתב שקילו חסה מחווה אנכית דורש 150 עד 350 קוט״ש, ובחקלאות פתוחה רק אחת עד חמש. נורות הלד לבדן אחראיות עד 60% מהצריכה, והן דולקות 16 עד 24 שעות ביממה. הן באות במקום שמש, שבחוץ מגיעה בחינם. גם מי שכתבו את הסקירה מודים: הצריכה הזאת מכבידה על הטענה שהשיטה "ירוקה".
את המחיר שילם השוק. חברת Plenty האמריקאית גייסה 940 מיליון דולר, ובמרץ 2025 הגישה בקשה להליך משפטי בארה"ב שמגן על חברה מנושיה כשאין לה איך לשלם חובות, ושוויה התרסק. חברה אמריקאית נוספת, Bowery, גייסה 700 מיליון דולר ונסגרה בנובמבר 2024. מאות מיליוני דולרים ממשקיעים גדולים לא הבטיחו הצלחה בענף שהוצאות החשמל שלו כבדות כל כך.
מי שרד? חברת AeroFarms האמריקאית יצאה מהליך הגנה מנושים ב-2023 ועברה לגדל מיקרוגרין, שתילי עלים זעירים שנמכרים ביוקר. לפי חברה שמספקת טכנולוגיה לחקלאות מקורה, היא מחזיקה היום בכ-70% משוק המיקרוגרין בחנויות בארה"ב. חברת Little Leaf Farms ממסצ'וסטס, בראשות המנכ"ל פול סלואו, בנתה חממות שמנצלות גם את השמש, ומספקת ליותר מ-7,000 חנויות מכולת. חיטה ואורז, לפי מחקר, יקרים פי עשרה כשמגדלים אותם בצורה אנכית כזאת.
בשר מתורבת וקקאו בלי עץ
אותו ניתוק מהטבע קורה גם בצלחת. ב-2013 הציג הולנדי בשם מארק פוסט בשידור חי המבורגר של "בשר מתורבת", שגדל במעבדה מתאים של בקר. הכנתו נמשכה חודשים ועלתה, לפי הדיווחים, 330 אלף דולר. היום פועלות בתחום יותר מ-140 חברות, כך לפי ארגון שמקדם תחליפי בשר. בקצרה: תאים מיוחדים, שאפשר להפוך לסוגי בשר שונים, גדלים בנוזל מזין בתוך מיכל מבוקר במשך שבועיים עד שמונה שבועות. המוצר הראשון שאושר בסינגפור הכיל כ-70% תאי עוף מתורבתים, ואילו הגרסה הנוכחית מכילה רק 3%. ולא רק בשר: במעבדות מנסים לגדל גם קקאו בלי עץ.
הקושי הגדול הוא סטייק של ממש. זה האתגר הגדול ביותר בתחום: ליצור נתח מורכב כל פעם מחדש, דבר שהטכנולוגיה עדיין לא מסוגלת לו. חברות כמו CELLINK מדפיסות במדפסת מיוחדת שלדים אכילים שהתאים נדבקים אליהם, בתוך אמבט ג'לטין. ביפן, באוניברסיטת אוסקה, חיברו ידנית סיבים מודפסים כדי לחקות סטייק. הערכה אחת קובעת שכדי לייצר רק 0.4% מהבשר בעולם ב-2030, צריך יכולת ייצור גדולה פי 22 מזו של תעשיית התרופות כיום.
ומה הולך לאיבוד בדרך? זו שאלה שאין לה מדחום. כשהאוכל נולד במיכל ולא באדמה, עולה החשש שנתרחק גם מההבנה איך הוא גדל. מי שרגיל לומר "המוציא לחם מן הארץ" מבין היטב למה הקשר לארץ חשוב. ייתכן שהטכנולוגיה תמצא פתרון לחשמל ולמחיר, וייתכן שלא. אבל צריך לזכור גם בעתיד מאיפה מגיע כל מה שעל השולחן שלנו, ולמי נודה עליו על המחיה ועל הכלכלה.
תגובות (1)
ומשמשים גם לצורך גידולים בשמיטה כאן בארץ ישראל.