הר הגעש קילאווה בהוואי: 50 מחזורי התפרצות ואין סוף באופק
בשבעה ביולי 2026 המריא צוות גיאולוגים במסוק אל מעל מכתש הלמאעומאעו, המכתש המרכזי בפסגת קילאווה שבהוואי, ונאלץ להביט ישר מטה, עמוק לתוך פתח ההתפרצות הדרומי, רק כדי להבחין בקושי בבריכת הלבה הבוערת בתחתיתו. למה זה היה כה קשה? כי המכתש התמלא בלבה במידה כזאת, שפתח ההתפרצות עצמו שקוע היום עמוק מתחת לשפתו הישנה, כמו חדר שהתמלא עד לתקרה, וכל המציץ פנימה כבר לא רואה את רצפתו.
קילאווה הוא אחד מחמישה הרי געש שמרכיבים יחד את האי הגדול של הוואי, וצמוד לצלעו של השכן הענק שלו, מאונה לואה. בניגוד למאונה לואה, קילאווה כמעט אינו יודע לנוח: שדות לבה נרחבים באזור, שגילם נמדד בעשרות ובמאות שנים בלבד, מעידים על פעילות תכופה שכיסתה חלקים נרחבים מהאי.
גובהו הצנוע יחסית, כ-1,247 מטרים בלבד, אינו מרמז כלל על עוצמתו, כי בשונה מהרים חדים ומחודדים, זהו הר מטיפוס "מגן": כיפה שטוחה ורחבה שממנה הלבה זורמת בנחת, ולא מתפרצת בפיצוץ אלים.
בליל 23 בדצמבר 2024, בשעה 2:20 לפנות בוקר, החלה שם התפרצות שנמשכת עד היום. אך זו אינה התפרצות רציפה אחת: זוהי תבנית מיוחדת של פרצי לבה שבוקעים לסירוגין משני פתחים ולאחר מכן משתהים לימים, ולעיתים אף לשבועות, לפני שהדפוס חוזר על עצמו. עד סוף יוני 2026 כבר נרשמו 50 מחזורי התפרצות כאלה, שיא שלא נראה בקילאווה עד כה. 50 מחזורים בפחות משנה וחצי.
כך חוזים מדענים התפרצות הבאה
איך בכלל אפשר לדעת מתי יתחיל מחזור ההתפרצות הבא? מתברר שההר עצמו מספר למדענים על כך, ורק צריך לדעת לקרוא את הסימנים. מכשירי הטיה רגישים, פזורים סביב הפסגה, מזהים שינויים זעירים בשיפוע הקרקע, שינויים שבעין אנושית פשוט אינם נראים. לפני כל מחזור התפרצות הקרקע מתנפחת בהדרגה, ככל שהלחץ מתחת לפני השטח הולך וגובר; וברגע שהמחזור פורץ, הקרקע מתחילה להתכווץ במהירות, סימן לכך שהלחץ משתחרר כלפי מעלה. הגרף שנוצר מהמדידות האלה מזכיר שיני מסור, עולה ויורד שוב ושוב, ומכונה כך בפי אנשי המקצוע.
התחנה המרכזית למעקב נקראת UWE, ראשי תיבות שמקורם בשם המקום, והיא ממוקמת ליד צוק אוקהונ על שפת הקלדרה, השקע הענק שנוצר בפסגת ההר. לצידה פועלת רשת שלמה של מכשירי מיקום לוויניים, המודדים ברציפות את המרחק בין נקודות שונות סביב המכתש: אם המרחק גדל, זהו סימן לכך שהקרקע מתנפחת מלמטה.
מד לייזר קבוע בודק גם את עומק הלבה שמצטברת בתוך המכתש עצמו, ומאז 2020 מילאו התפרצויות שונות את החלל בלמעלה מ-400 מטרים של לבה מוצקה וההתפרצות הנוכחית ממשיכה להוסיף עוד ועוד עם כל מחזור חדש. והמספרים כאן פשוט מרשימים. לאורך מחזורי ההתפרצות השונים נמדדו פרצי לבה שהגיעו לגבהים של מאות מטרים מעל פני הפתח, כשכל מחזור בודד פולט כמויות עצומות של לבה במהירות גבוהה – קצב שקשה בכלל לתפוס במחשבה.
תארו לעצמכם מזרקה בגובה בניין רב-קומות, יורה חומר מותך במקום מים, שוב ושוב, במשך שעות, זה בדיוק מה שקורה שם, בלב הפסגה, מדי כמה ימים או שבועות.
סכנה סקרנות והחיים ליד קילאווה
פרצי הלבה הגבוהים אינם החומר היחיד שעולה מן הפתחים. יחד איתם נפלטים אפר געשי דק, גושי סלע ספוגיים וקלים, וסיבים דקיקים של זכוכית געשית, הנישאים ברוח למרחקים ניכרים מהמכתש. תלולית של חומר געשי כבר נערמה על שפת המכתש, ומעידה על עוצמת הפעילות המתמשכת. יחד עם החומר המוצק נפלטות גם כמויות ניכרות של גז גופרית דו-חמצני, שהגיעו במחזורים מסוימים לכמה אלפי טון ליום, גז שיוצר באוויר תופעה מקומית הידועה בשם "ווג", כלומר ערפל געשי, העלולה להזיק לנשימה ולפגוע בגידולים חקלאיים באזורים שבכיוון הרוח.
ולמרות כל זה, האזור לא נסגר לציבור. פארק לאומי הרי הגעש של הוואי, שבתוכו שוכן קילאווה, פתוח 24 שעות ביממה לאורך כל השנה, ומושך אליו מבקרים רבים מדי שנה. אזור המכתש עצמו סגור לכניסה עוד מסוף שנת 2007, בשל סכנת קריסת קירות וסדקים בקרקע, ובכל זאת מבקרים רבים מגיעים לנקודות תצפית מרוחקות וממתינים שעות ארוכות לזוהר האדום שמופיע בשמיים בלילה כאשר מחזור התפרצות חדש מתחיל.
נכון לתחילת יולי 2026 ההתפרצות נמצאת בהפסקה. מחזור ההתפרצות ה-50, האחרון שנרשם, הסתיים בפתאומיות בשעה 17:10 ב-27 ביוני, לאחר כשבע שעות של פעילות רצופה. מאז חוזרת הפסגה ומתנפחת בהדרגה, ולפי הערכת מצפה הר הגעש ההוואי צפוי מחזור נוסף, מספר 51, להתרחש בין 11 ל-15 ביולי. אבל התחזית הזו כבר נדחתה פעם או פעמיים בעקבות האטות קצרות בקצב ההתנפחות, תזכורת לכך שגם עם כל המכשור המשוכלל ביותר, איש אינו יכול לחזות בוודאות את איתני הטבע.
הרים כדונג נמסו מלפני ה' מלפני אדון כל הארץ.
תגובות
היו הראשונים להגיב!